ערסל ג'ינס מניו יורק

בקיץ האחרון הייתי בניו-יורק (: (חיוך עולה על שפתי רק מלכתוב את המשפט הזה).

נסעתי על מנת להשתתף בכנס מדעי וניצלתי (כמובן) את ההזדמנות להינות מהעיר ניו-יורק וגם לפגוש חברה מדהימה שעברה לשם לפני כמה שנים.

יום לפני החזרה ארצה (אחרי שכבר בקושי עמדתי על הרגליים מרוב הליכות בעיר) נכנסתי לסניף של Barnes & Noble , לאיזור של ספרי עבודות יד. במשך שעתיים שכחתי שאני בכלל בניו-יורק ולא הפסקתי להתפעם מהיופי והיצירתיות שנגלו לעיני בספרים.

ריכזתי מספר ספרים שאני רוצה לקחת איתי, אך בשל חשש כבד ל-  over weight צימצמתי את ערימת הספרים לספר אחד.

בחרתי ב Reinvention של מאיה דוננפלד.

לא הכרתי את מחברת הספר, אבל הספר היה מאוד מזמין, מלא איורים, הסברים מפורטים והתרשמתי שאהנה ממנו.

מאוחר יותר חיפשתי מידע על המחברת וגיליתי שלמאיה יש בלוג חביב הנושא את שמה maya*made .

הספר מכיל הדרכות ליצירה מחומרים משומשים. בגדים שסיימו את יעודם המקורי יוכלו לקבל חיים חדשים. בגדי פשתן יהפכו לכריות ולתיקים, שקי קפה יומרו לסלסלות וללוח השראה, חולצת טריקו תתעורר כחצאית לילדה וסרט לראשה ועוד המון רעיונות מחומרי גלם אלו ואחרים. בנוסף הספר כולל הסברים לגבי מונחים בסיסיים בתפירה כמו גם טכניקות תפירה והדפס על בדים.

עוד בדפדוף הראשון התלהבתי במיוחד מהדרכת סלסלות עשויות בד יוטה וערסל העשוי ג'ינסים.

סלסלות העשויות מבד יוטה ששימש לאחסון פולי קפה ובד פשתן כביטנה.

הסופרת ממליצה ללכת לחנות קפה ופשוט לבקש את השקים. אני מצאתי חנות קפה באיזור מגורי שאכן היו מאוד אדיבים ונתנו לי שני שקים. הכנתי סלסלות יחסית גדולות המונחות בשידה העומדת בסלון ומכילות משחקים של הבנות.

אבל גולת הכותרת בעיני היא ערסל הג'ינס.

אני מאוד אוהבת ג'ינסים וכל פעם שג'ינס מסיים את חייו כמכנסיים אני שומרת אותו למשהו, למתישהו.

הערסל תפור מג'ינסים ( 5 זוגות מכנסיים רחבות ככל שניתן של גבר גבר, סקיני לא יעבדו פה), רצועות ארוגות עבות (כמו חגורות צבאיות) ובד ביטנה.

את הערסל תפרתי בסוף הקיץ, כאשר בחרתי לבד הביטנה סדין (ע"פ ההדרכה). כמובן שגודל סדין ישראלי (מיטה זוגית רגילה) קטן משמעותית מגודל סדין אמריקאי והייתי צריכה להוסיף תוספות בערך מכל כיוון כדי שהביטנה תכסה את הערסל. כמובן שבחרתי סדין ישן (זה שעוד רגע מתפורר, לא חבל על חדש?) וכמובן שבפעם הראשונה שעלו על הערסל נוצר חור בביטנה.

החור לא הוריד את עצמת הרצון להתנדנד בערסל וכך החור גדל. אחרי כמה תיקונים ידניים, קריעתם, הוספת טלאים על הביטנה, קריעתם, תיקונם וחוזר חלילה, הגיעו הסתו והחורף והערסל הפצוע אוחסן ללא שימוש.

לאחר סיום פרוייקט הפופים נשאר לי לא מעט בד. ניצלתי את הבד לתפירת ביטנה חדשה בתקווה שבד חדש שנמתח יחזיק מעמד. 
כעת הערסל הוחזר למקומו ובין השתוללויות על הפופים ניתן להרגע בו.

הכי כיף כשהבית שקט, ורוח נעימה מלטפת  להתגנב אליו ולעצום עיניים..

אני מתכננת עוד כמה פרוייקטים לניצול ושידרוג ג'ינסים ומקווה לשתף אותם בקרוב, בינתיים אתם מוזמנים לבקר בלוח ההשראה שלי בנושא וכמובן לשתף אותי ברעיונות שלכם.

*מזל טוב ענקי לדוגמנית הבית, הילי שלי, שחוגגת היום שלוש שנים. בפוסט הבא תגלו מה היא קיבלה מתנה...